ירון קרני נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.השאלה העומדת לדיון בתיק זה היא האם ביום 26.2.09 התובע נפגע בגבו, במהלך העבודה.

2.לטענת התובע, ביום 26.2.09 הוא נשלח להסיע קבוצת תיירים מבית מלון לשדה התעופה. בעת שהעמיס את מזוודות התיירים לתא המטען של האוטובוס, הרים מזוודה כבדה ונפגע בגבו.

3.הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה מאחר שהתובע לא הרים את נטל השכנוע כי אכן התקיימה פגיעה בעבודה ביום 26.2.09. לטענת הנתבע, אין תיעוד מזמן אמת ביחס לארוע הנטען, הרישומים שהתובע הציג הם רישומים מאוחרים, החברה שהעסיקה את התובע הסתייגה מהתאונה, התובע שלח מכתבים רבים למעבידו אך אין בהם זכר לתאונה הנטענת ומהתיעוד הרפואי עולה כי התובע התלונן על כאבים בגב ובכתפיים עוד קודם לתאונה.

4.לאחר ששמענו את העדויות ועיינו בראיות, הגענו למסקנה כי דין התביעה להידחות.

להלן נימוקינו –

א.גרסת התובע לגבי קיומו של האירוע התאונתי אינה נתמכת בכל ראיה חיצונית. היא אף אינה נזכרת במסמכים הרפואיים הסמוכים לארוע הנטען.

(1)התובע לא הציג תעודה ראשונה לנפגע בעבודה. לטענתו, מסר על הארוע לסדרן העבודה בשם דורון (כך אף צוין בטופס התביעה לנתבע ואף בתביעה לבית הדין), אך אותו אדם לא התייצב להעיד מטעם התובע.

(2)לא הוצג אף מסמך רפואי שבו מצויינת פגיעה או תאונה כלשהי שאירעה ביום 26.2.09.

כאשר התובע נשאל מדוע אין בתיעוד הרפואי אזכור של הארוע התאונתי, השיב כי אין לו הסבר מדוע הרופאה אליה פנה לא ציינה זאת במסמך. נציין, כי אף הרופאה לא הוזמנה להעיד מטעם התובע. לפיכך, החזקה כי הרישום הרפואי מתאר נאמנה את תוכנו, לא נסתרה.

בהקשר זה נוסיף כי התובע העיד שהדברים תוארו גם לאורטופד, אך גם רישום של האורטופד, שיש בו לתמוך בגרסת התובע, לא הוצג (פרוטוקול עמוד 7 שורות 28-30).

(3) התובע העיד כי פנה לראשונה לבקש טופס בל 250 (הודעה על פגיעה בעבודה) רק ביום 26.4.09.

עיון בתיעוד הרפואי מעלה כי כבר ביום 22.4.09 התובע פנה לרופא קופ"ח עקב כאבים בצוואר (נ/4) וביום 27.4.09 ניתן לו אישור מחלה בגין cervicalgia (נ/5), אך אין אזכור של פגיעה בעבודה.

(4)גרסת התובע כי לא פנה לקבלת טופס בל 250 סמוך לארוע מאחר שלא נעדר מהעבודה בעקבותיו, הינה גרסה מאוחרת הנזכרת לראשונה רק במכתב באי כוחו, מיום 14.10.09 (נ/1).

(5)הוצגו רק שני מסמכים מטעם התובע שיש בהם אזכור לארוע תאונתי. שניהם נכתבו חודשים ארוכים לאחר מכן. המסמך הראשון בו נזכר האירוע הוא נ/1 שנזכר לעיל. המסמך השני הוא מכתבו של התובע אל מעבידו, מיום 25.4.10, לאחר למעלה משנה (ת/1) ואין בו ציון תאריך הארוע. לגבי מסמך זה נציין כי התובע העיד שהוא נוהג לשלוח מכתבים רבים למעבידו (פרוטוקול עמוד 7 שורות 15- 23) וכך אף עולה ממכתב המעביד לנתבע (נ/11). למרות זאת הוצג רק מכתב אחד ואף הוא מעורר תהיות לגבי גרסת התובע.

(6)הרישום ביומנו של התובע אינו מהימן. ראשית, ממבט ביומן נראה כי הרישום לגבי תיאור הארוע והכאבים בעקבותיו הוסף ליומן (הוא מופיע בתחתית העמוד או בראשו ובעט שונה מהעט בו נרשם סדר היום). בנוסף, ההסבר של התובע כי אינו מתעד את מחלותיו או בעיותיו הרפואיות ביומן, ולמרות זאת טרח לציין את הארוע נשוא תביעה זו, אינו הגיוני (עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 30-32).

ב.עמדת המעביד היא כי התובע לא הודיע על ארוע כלשהו שהתרחש בפברואר 2009.

בטופס התביעה שהוגש לנתבע, ציין המעביד "העובד לא דיווח על הפגיעה ובכל תקופות העדרותו הציג אישורי מחלה ולא מסמכי פגיעה בעבודה".

בנוסף, במכתב המעביד מיום 17.11.09 (נ/11), נרשם כי התובע לא דיווח על התאונה. עוד נרשם באותו מכתב כי "הוא [התובע – ד.ו.] טורח לכתוב מכתבים ולעדכן במה שקורה איתו ללא הרף, אך באף אחד ממכתביו/ דיווחיו לא הוזכר מקרה ה'תאונה'. כמו כן הוא מעולם לא ביקש טופס בל/250, ובאף אחת מתעודות המחלה שהציג לא הופיע אזכור ה'תאונה'." חיזוק לאמור במכתב ניתן למצוא בעדותה של הגב' ליבוביץ, סמנכ"ל כספים אצל המעביד (עמוד 8 לפרוטוקול ואילך).

הגב' ליבוביץ העידה כי בעבר התובע דרש טופס בל 250. היא הציגה רישום שערכה בשנת 2007, לפיו התובע התקשר טלפונית וביקש את הטופס לאחר שחש ברע בעקבות ריב בעבודה (נ/10). רישום מוקדם זה משנת 2007 והעדרו של רישום דומה משנת 2009, תומכים במסקנה כי ארוע כאמור לא התרחש.